שובל מערכות ניהול משפטיות בע"מ נ' גאבר

החלטה

בפני התנגדות לביצוע שטר.

העובדות וטענות הצדדים:

תיק ההוצאה לפועל שמספרו 0160324095 נפתח על ידי המשיבה כנגד המבקש לביצוע שטר חוב ע"ס 500,000 ₪, שנערך על ידי המבקש ביום 19.1.2006, וכן תשע המחאות, שבע מהן ע"ס 34,650 ₪ כ"א, ושתי המחאות ע"ס 17,325 ₪ כ"א (מועדי הפירעון הינם 5.6.08 – 5.5.09) (להלן – שטר החוב ו - ההמחאות).

המשיבה עסקה בעבר בגביית כספים עבור גורמים שונים. פעילות זו נמצאה אסורה על-פי דין ובעקבות הליכים משפטיים שהתנהלו כנגד המשיבה הגיעו הצדדים, המשיבה והמבקש, להסכם לפיו המבקש יקבל מהמשיבה תיקים משפטיים, יטפל בתיקים בעצמו וישא בתשלום למשיבה – בגין קבלת התיקים ממנה – בשיעור של אחוז מסוים מהתקבולים שיתקבלו על ידו בתיקים. הסכם מפורט נערך על ידי הצדדים ביום 19.2.06 (להלן – ההסכם), כאשר בהסכם נזכרים שני נספחים, שטר החוב (נספח ב') ורשימה של הלקוחות שהטיפול בתיקיהם אמורים לעבור לטיפול המבקש (נספח א'); המבקש טוען, כי נספח א' לא נערך ולא צורף להסכם אולם הוסכם על הצדדים שהתשלום שיידרש המבקש לשלם למשיבה ממילא יהיה בהתאם לתיקים שיועברו אל המבקש בפועל. לגופם של דברים טוען המבקש, כי ההמחאות שנמסרו על ידו נמשכו על יסוד מצבת מוערכת בדבר תקבולים שיגיעו למבקש, וזאת לצורך הקלה על הגבייה ולא כתשלום מוסכם. בפועל התקבלו תקבולים פחותים בהרבה ושיעורי ההמחאות ממילא אינם משקפים את שיעור התשלום שעל המבקש להעביר למשיבה. זאת ועוד, המשיבה נותרה חייבת למבקש סכומים ניכרים בגין אגרות בהן נשא המבקש ובסיכומו של דבר לא רק שהמבקש אינו חב בתשלום כלשהו למשיבה, המשיבה היא שחבה למבקש סך של 1,728,450 ₪. נוסף על האמור העלה המבקש טענות שונות ביחס לביצוע שטר החוב.

המבקש נחקר על תצהירו התומך בהתנגדות והצדדים נדרשו לסכם את טענותיהם בכתב. כתב הסיכומים מטעם המבקש כולל עמוד אחד, אליו מצורפים כתב ההתנגדות ופרוטוקול הדיון. אין בכתב הסיכומים התייחסות פרטנית לממצאי חקירתו של המבקש ולטענות המשיבה, טענות אשר ניתן היה לעמוד עליהן מהשאלות עימן נדרש המבקש להתמודד בדיון. כתב הסיכומים מטעם המשיבה הוגש ביום 21.12.09, במסגרתו התייחסה המשיבה לטענות שהעלה המבקש בכתב ההתנגדות וכן לממצאי חקירתו הנגדית. לטענת המשיבה, דין ההתנגדות להידחות מחמת היעדר פירוט, מאחר ולא הוכח כשלון תמורה מלא ומאחר וטענת הקיזוז אינה מפורטת כדבעי.

ביום 4.1.2010 הגיש המבקש "הודעה לבית המשפט" בה הוא מציין שהוגשה על ידו תביעה כספית כנגד המשיבה, ע"ס 1,321,950 ₪, כאשר העתק מהתביעה צורף להודעה. בהודעה מוסיף ומציין המבקש כדלקמן:

"כפי שניתן לראות מהתובענה, התובענה כוללת את התחשיבים והאסמכתאות (שהיו כרוכים בהשקעת עמל רב ביותר ומשאבים כספיים ואחרים רבים).

בית המשפט הנכבד מתבקש לראות בכתב התביעה ונספחיה והתחשיבים שנכללו בה כחלק בלתי נפרד מההתנגדות ומסיכומי המבקש אשר כבר הוגשו בהליך דנן".

ב"כ המשיבה הגיש תגובה ל"הודעה" בה נטען שאין מקום להסתמך על המסמכים שהוגשו במסגרתה. כמו כן הודיע ב"כ המשיבה על התנגדותו להרחבת חזית הטענות. ב"כ המשיבה מדגיש את העובדה שבשלב זה לא ניתן לחקור את המבקש אודות הטענות המפורטות בנספחי ההודעה ובאסמכתאות השונות, על כן לא יכולה ההודעה ונספחיה להוות חלק מהבסיס עליו מושתתת ההחלטה בהתנגדות.

דיון והכרעה:

כל עוד לא ניתנה החלטה מתאימה, לאחר שתם שלב הראיות, לא רשאי בעל-דין להגיש ראיות נוספות מטעמו. המבקש הגיש את כתב ההתנגדות מטעמו, לו צורפו מסמכים שונים; בתום הדיון הוגשו סיכומי הצדדים. בשלב זה של ההליך, לא רשאי היה המבקש להגיש ראיה כלשהי או להעלות טיעון נוסף, אלא בכפוף למתן היתר מתאים, מראש. היתר כאמור לא ניתן, שכן כלל לא הוגשה בקשה מנומקת מטעם המבקש. המבקש נטל לעצמו את החירות להגיש לתיק ראיה נוספת (כתב תביעה שהוגש על ידו כנגד המשיבה, בצירוף נספחי התביעה), כל זאת במסגרת "הודעה לבית המשפט". המבקש לא תמך את הודעתו כאמור בתצהיר (ממילא לא נטען על ידו בתצהיר פרטני מהי הסיבה בגינה לא הועלו הנתונים ולא הוצגו המסמכים במועד מוקדם יותר, עם הגשת ההתנגדות), לא התבקשה הארכת מועד להגשת הראיה ולהעלאת הטיעון הנוסף ובהיעדר הסכמה ברורה וחד משמעית מטעם המשיבה (ב"כ המשיבה הודיע על התנגדותה הנחרצת של המשיבה להגשת המסמכים) לפיה ניתן יהיה להסתמך על כתב התביעה ונספחיו, אין מקום להידרש לאמור בכתב התביעה המצורף להודעה (ממילא, לא התאפשר למשיבה להעמיד את הטיעון שהועלה בכתב התביעה כאמור במבחן החקירה שכנגד). ראו לעניין זה ע"א 675/82 מרגלית סלמן-אסדי נ' צמח כהן, פ"ד לח(4) 449 (ר' סעיף 6 לפסק דינו של כב' השופט בך), שם הדגיש ביהמ"ש בהאי לישנא: "... לא רק מן הטעם הזה אין לפסול את אי-הסתמכותו של השופט קמא על התעריף המעודכן יותר; תעריף זה הוגש לבית המשפט ללא הסכמת הצדדים שכנגד וללא רשות בית המשפט, באמצעות "צירופו" לסיכומי בא-כוח המערערת בכתב. אין זאת דרך כשרה להגשת ראיות לבית-משפט, ולא ניתן לצפות מבית המשפט, שיתייחס למסמך, שהוא כלל לא נתבקש לקבלו כראיה. בצדק התעלם בית המשפט קמא מהמסמך הזה".

בשים לב לאמור, נספחי ההודעה (כתב התביעה והמסמכים שצורפו לו), אינם מהווים חלק מהתשתית העובדתית והמשפטית עליה נסמכת החלטתי. זאת ועוד, ביטוי להתנהלותו כאמור של המבקש יובא על ידי במסגרת פסיקת הוצאות ההליך.

התנגדות לביצוע שטר נדונה כבקשה למתן רשות להתגונן.

הלכה היא, כי במסגרת דיון בהתנגדות די אם יראה הנתבע שעומדת לו הגנה לכאורה, כאשר בדיון בהתנגדות אין בודקים כיצד יצליח הנתבע להוכיח את הגנתו, אין בוחנים את טיב ראיותיו ואין מקום לקבוע ממצאי מהימנות [א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, 2003), עמ' 309 – 311]. עם זאת, על בעל הדין להתכבד ולפרט את הטענות המבססות את הגנתו [ראו ע"א 385/59 החברה הא"י לתעשיות כותנה בע"מ ו – 2 אח' נ' שאול רחמני, פ"ד יד 49; ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188; ע"א 527/07 מזל נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ [פורסם בנבו]]. חובת הפירוט מהווה חובה ראשונה במעלה בה נדרש נתבע לעמוד. בענייננו, על אף העובדה שהתצהיר התומך בהתנגדות נפרש על פני 40 סעיפים, לנוכח אופי וטיב המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים – מחלוקת מספרית – לא עמד המבקש בדרישת הפירוט כאמור, על כל הכרוך והמשתמע מכך.

בסעיף 6.1 להסכם נקבע, כי על המבקש לשלם למשיבה סך של 1,500,000 דולר בצירוף מע"מ, כאשר תמורה זו תשולם למשיבה באמצעות תשלומים כדלקמן:

"6.2.1.בגין הכנסות חודשיות לחישוב בסך של עד 400,000 ₪, ישלם המקבל למעביר סכום בסך 25% מגובה ההכנסות לחישוב;